למזכרת נשמתו צדקה לחבורה, ויחליט נדבתו על פיו כמה יקבל המ"מ, וכמה יהי לצורך קניות ספים הנצרכים לחבורה, או ככל היוצא מפיו ינתן לידי הגבאים והם יעשו כמצווה לקיים לחבורתנו ולהתפלל בביתו שבעת ימי אבלו. על הגבאים להעמיד אחד מבני החבורה שיאמר קדיש אחר הלימוד עבור נשמת המת המצווה כנ"ל.
ה' בחוה"מ סוכות, מדי כל שנה, יעשו בני החבורה קלפי באסיפות כל בני החבורה ובראשם המגיד מישרים, ומתוך הקלפי יוציאו חמשה נבררים, והם יבחרו כמה אנשים מבני החבורה כרצונם, שיגבו מעות שבוע מהחבורה עבור המ,מ, לשלם לומדי שבוע. על הנבחרים לאסוף נדבות רגילים ומעות חנוכה לצורך המ"מ. בנוסף ימנו הנבחרים הנ"ל שני גבאים מבני החבורה ועפ"י הגבאים ובראשם המ"מ, יוכנס מי שברצונם להכניסו לחבורה ועל פיהם יתן הנכנס לחבורה נדבה למ"מ וגם לחבורה בהתחלת כניסתו לנדבת מעות שבוע, על פי אמדן דעתם. גם לכל אשר יצוו הגבאים ללכת להתפלל בבית האבל כנ"ל חלילה לו לסרב על דבריהם, רק באם שמטרדתן לא יוכל ללכת בעצמו, הרשות בידו להעמיד אחר תחתו.
כל התקנות הנ"ל נעשו בהסכמות וברצון כאנשי החבורה קיום חבורתינו הנ"ל יהי' בעזרנו, וחפץ לבבינו, ללמוד וללמד, מתוך אושר וכבוד, ומתוך הרחבת הלב ורב שלום וברכה, מחלק המערכה על ישראל ועל רבנן ועל תלמידיהם. על כל הנ"ל באנו על החתום.
תקנות החבורה
- כל אחד מאנשי חבורתנו, מעת התנדב לבו לבוא בסוד קהל החבורה הקדושה, מחויב לקבל על עצמו ליתן נדבה כפי מסת ידו, מדי שבוע לגובים, אשר יתמנו עפ"י החמישה נבררם, אשר יעלו בגורל בעת הקלפי, להחזיק מנדבותינו את המגיד מישרים אשר בראשינו, ואשר יובחר להשמיע בלימודי חז"ל.
- שמונה ימים לפני כל אחד משלושת הרגלים, ינכו הגובים נדבה מבני החבורה, כדי לשלוח מנות למגיד מישרים לצרכי החג, וכן בימי פורים מחויב כל אחד ואחד מבני החבורה לשלוח מנות למ"מ לצרכי כבודו, גם בימי החנוכה יאספו הגובים מבני החבורה נדבות.
- בעת אשר אחד מבני החבורה יכניס בנו לברית מילה או יעשה נישואין, מחויב לכבד את המ"מ בכבוד של מצווה בעת הב"מ, גם לכבדו בברכה תחת החופה בעת נישואי בנו וליתן לו נדבה כפי השגת ידו, גם לכתוב הכתובה וישלם לו, כפי השגת ידו.
- באם ח"ו יעדר אחד מאנשי החבורה ותהי ביכולתו להשאיר אחריו להחזיק את התקנה הקדומה, והיה איש אשר יבחר, ידרוש ויקבל שכר, וממיטב נדבות לבבינו רשמנו בפנקס הלז, לרצון אמרי פינו את אשר התחייבנו כל אחד ואחד מאיתנו, להרים מדי שבוע מכספיו, להחזיק ידי המגיד ומשמיע, יום ליום יביע, אמרות צרופות לרבים יודיע, ואנחנו כלם אלקינו נפגיע, ממרום קדשו עלינו יופיע ברכה והצלחה עלינו ישפיע, חשכינו יגיה, בביאת גואל המושיע ולהר קדשו יביאנו, ויוליכם קוממיות לארצנו.
אשר אדם שמע לי, לשקד על דלתו יום יום: אזן שמעת שמע עצה וקבלו מוסר למען תחכם באחריתך, תט אזניך לשמע דברי חכמים: תוחלת חיים בקרב חכמים תלין, הטו אזניכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשיכם: יביאו המשכילים ויודו המודים באלקי אמן, כי זה האדם חומרו מוצב ארצה ורוחו מגיע השמימה, להעמיד תבל ומלואה, להאיר ארץ בלימוד תורה קדושה, אשר היא למורשה לשבטי ישראל, לדעת מה פעל אל, לבל יעבור בפרץ, גם בהיותם בקצוי ארץ ומגחלי אש תורתם, יכוו כל העמים משלהבתם, ולחיי עולם תתעטף נשמת ישורון בגויתם, בצל שדי יחסון ומהגא פיו ירויון. לזאת קדמונינו, נפוצותינו, שמו בכל עיר קדושה, אבן פנה אבן הראשה ובחרו בבן תורה, להיות למורה, להשמיע בדרך הישרה, למודי תורה טהורה והגיון אמרי נביאים ובמלי דאגדתא, הנוזלים מראש צורי, מפי חכמים אשר בם חיי אחינו, וקבעו עתים גם להמון עם, להשתעשע באמרי נואם להתאסף בבתי מדרשות מדי יום, לחדר ימים ולילות, מעלות המנוחה, עד תפילת ערבית, לשמוע קול ערבות, בלמודי נביאים וכתובים הנאמרים מפי מישרים עפ"י דרשות חז"ל היקרים, ולהיות למשמעתו סרים, עלהו לתרופה, ומחודשיו יבוקר, כי המדרש עיקר, לבוא לידי מעשה אשר יעשב ומה טובו ומה יפיו דבר בעתו לבוא מדי שבת בשבתו, לשמוע בלמוד מדרש, וגם הפרשה תהיה מפורשה, עפ"י פירשי ושאר מפרשים וגם במועדים וימים טובים, יתאספו באהבים, לשמוע מדרשי המגלות ופירושיהם – וגם פה עירינו הי' זאת תקנת קדמונינו מכמה שנים אשר היה לפנינו, אך מציק העתים כמעט בטלה התקנה ההגונה, לזאת קמנו והתעודדנו, אנחנו אלה, הנקובים בשמות מהעבר השני.
סוף דבר הכל נשמע את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמר.