חינוך ומורשת

הניסיון לייסד בתי-ספר ליהודים

דין וחשבון בפלך לובלין, בה נכללה הרובישוב, דין וחשבון מטעם "הוועדה הממלכתית לענייני דת והשכלה ציבורית" מתחילת שנת 1817, שחובר ביוזמת הממשלה בפולין בניצוחו של שר החינוך הפולני סטניסלב פוטוצקי, השתדלו לשפר את אורח החיים של היהודים על ידי יסוד בתי ספר מיוחדים לילדי היהודים, וזאת מתוך הכוונה הברורה של הממונים הפולניים במחלקת החינוך להקנות לילדי היהודים שם את רכישת השפה הפולנית ואורח החיים הכללי של האוכלוסייה הפולנית.

יסוד בית הספר "תל-חי"

באותו הזמן נסגר בית הספר העברי המקומי "תרבות" וההורים המתקדמים שלחו את בניהם לבית הספר הממשלתי, בו התנהלו כל הלימודית בפולנית. מורי בית הספר הממשלתי היו פולנים, שלא הצטיינו באהבת-ישראל. מפלגת פועלי ציון לא השלימה עם מצב זה והיא באה בדברים עם נציגי הציונים הכלליים במקום, ואחרי משא ומתן קיבלה המפלגה לרשותה את רכושו של בית הספר "תרבות" המבנה ותכולתו, ופתחה בית ספר "תל-חי". מאות ילדים נרשמו לבית הספר "תל-חי" שנתחבב על ההורים ועל התלמידים. בית הספר ארגן בנוסף ללימודים השיגרתיים היום-יומיים חגיגות וכנסים קהילתיים מזמן לזמן, בהן קראו הילדים סיפורים, דקלמו שירה ביידיש ובעברית.

הדפוס העברי בהרובישוב / אברהם יערי

את תולדות הדפוס העברי בעיירה הפולנית הרובישוב ניסה לתאר ד. פריעדבערג בפרק קצר בספרו "תולדות הדפוס העברי בפולניא". מכיוון שבינתיים עלה בידי לרכוש לגנזי בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי ספרים בלתי ידועים מדפוס הרובישוב, ומכיוון שהתברר לי לאחר עיון נוסף שרשימת פריעדבערג לקויה לא רק בחסר אלא גם ביתר, אנסה לסכם כאן ברשימה מפורטת כל מה שידוע לי עד כה על דפוס הרובישוב. מתוך רשימה זו תתקבל תמונה שונה לגמרי על פעולות הדפוס העברי בעיירה זו. 

על "תיכון קמפוס שרת" וחלקו בזיכרון השואה

קשר אמיץ ועמוק נקשר עם תיכון קמפוס שרת לבין ארגוננו, וזאת הייתה ביזמתו הברוכה של אחד מעמודי התווך בו זכה הארגון, איש חינוך רב פעלים אשר הגה רעיון הנצחת השואה בקרב הדור הצעיר באמצעות המורשת היהודית ובדרך חינוכית אל לב הדור הצעיר באומרו: "הרי מצבה רוחנית חשובה לא פחות ממצבת אבן".

רח' שער האריות 7/7, חולון, 58497, ישראל
ת.ד. 2150, חולון, 58121, ישראל
טל': 03-5505059
פקס': 03-5596424